מבשלים בשטח - קפה אסלי בשטח

חותכים דלעת לפרוסות ומקלפים את הקליפהג'יפים וקפה שחור הולכים ביחד משחר הימים. הנוזל השחור, המריר והמתוק לעיתים הוא לב ליבו של הטיול. כל מי שחי, גדל ועשה מילואים בארץ שלנו, מחזיק במקום של כבוד ערכת קפה מרוטה בתוך קופסת תחמושת מתכתית או תיק בד ישן. בערכה של המטייל או המילואימניק הישראלי אסלי יהיו תמיד פינג'אן ישן ומפויח שכבר ראה ימים יפים יותר, גזיה משומשת, שקית קפה שחור עם הל, שקית סוכר, חבילת עוגיות או ופלים, כפית ו... גרב. למה גרב ?, ככה !, כי בגרב יש מקום לכוסות קפה קטנות ואפשר לקשור אותה בקצה. המהדרין שבמהדרין אף פעם לא יתעצלו וידליקו מדורה קטנה. האמת, העשן של המדורה מעניק לקפה ארומה מיוחדת וטעם בדואי בלתי נשכח. לקפה שחור כמו לחומוס יש אינסוף אסכולות. אבל על דבר אחד אין עוררין. פינג'אן קפה שחור מכבדים בשביל הנימוס בכפית סוכר שטוחה כמו קרש גיהוץ ותו לא, ושקפה שחור אמיתי מערבבים חמישה סיבובים לימין, חמישה סיבובים לשמאל ואז שוב ודי, עד שהוא רותח. ועוד דבר, תנו לו את הזמן ואת הכבוד ואל תאיצו בו. הוא כבר יאותת לכם מתי הוא מוכן.

לקפה שחור אסלי:
בונים מדורה קטנה ממעגל אבנים ומניחים עליה רשת מתכת או כמה ענפים חזקים.
מוזגים לפינג'אן מים עד הקו המסומן ומחכים לתחילת רתיחה.
עם הופעת בועות ראשונות על פני המים, יש להוסיף את הסוכר ולערבב היטב
לאחר מכן מוסיפים ארבע עד חמש כפיות קפה גדושות של קפה לפי החוזק הרצוי ומתחילים לערבב: חמישה סיבובים לימין, חמישה סיבובים לשמאל ואז שוב לימין ושוב לשמאל ותנו לו לנוח ולתת עבודה. ברתיחה הראשונה של הקפה יש להוריד את הפינג'אן מהאש, להניח שוב למספר שניות, ולמזוג קפה רותח לכוסות.
בניגוד למה שמספרים לכם, גם "הקפטן מהפרסומת לא קונה קפה שחור בסופרמרקט", הוא טורח וקונה קפה שחור טחון טרי. הח"מ שומר אמונים לקפה פאהום הידוע מנצרת. אין קפה כזה בעולם כולו.
אם אתם בכל זאת מבשלים קפה על גזיה, אל תתפתו לבשל אותו על אש גבוהה, זה פשוט הורס אותו. תנמיכו את הלהבה למינימום וחכו בסבלנות.